תקציר לכנס NPAH 2000

תרגום ספרותי:

תוצר התערבות לשונית בייחודו של טקסט או פעולת תיווך בין שתי תרבויות?

עדנה עמיר קופין

אוניברסיטת מישיגן

קח שירים, ואל תקרא

עשה אלימות בספר הזה:

ירק עליו, מעך אותו

בּעט בו, צבוט אותו....

)ותרגם אותו - תוספת של ע.ע.ק.(

לראות אם יש לו התנגדות:

מתוך שיר של מאיר ויזלטיר

אני רוצה להתחיל את דברי בשתי הערות אנקדוטיות שיעזרו להבהיר את נקודת המוצא שלי:

אנקדוטה ראשונה קשורה לדברים ששמעתי במהלך כתיבת הרצאה זו.

לפני מספר שבועות הגיש אנטון שמאס הרצאה באוניברסיטת מישיגן על "איך איבדתי את הערבית שלי - סקירה ביבליוגראפית" זה היה למעשה מבט אחורה לעולם הילדות ולארון הספרים שקרא בנעוריו. זאת היתה הרצאה שעניינה לא היה עניין מחקרי, והתבססה על חוויות אישיות. הוא התחיל את הרצאה בתיאור אפיזודה פשוטה מחיי היום-היום המתארת את המעבר שלו מתרבות ועולם דובר ערבית ועברית לתרבות דוברת אנגלית, שבה הוא קיווה לגדל את ילדיו כתלת-לשוניים א. כדוברי ערבית, שפת אמו ושפה שאליה הוא מרגיש מחוייבות ונאמנות לאומית , ב. כדוברי עברית, שפת האם של אשתו ושנים רבות גם שפת הכתיבה והדיבור שלו, וג. כדוברי אנגלית - שפת העולם שבו הוא חי היום וכותב. ולכל אלה שיש נסיון בדבר, היינו יכולים לומר לו מראש שייתקל בתופעה הבאה: ברגע שהילדים שלו יגיעו לגיל מסויים ויתחילו לחיות בסביבה דוברת אנגלית, הוא יווכח שכל הנסיונות האלה נועדו מראש לכישלון. ואכן אנטון מספר על בנו שהיה מתעורר תכופות בלילה בשנים הראשונות לחייו ומבקש מיי, "מים"' ולילה אחד כשישב ועבד שמע את בנו קורא מתוך חלומותיו water במבטא מערב תיכוני. לכאורה קרה דבר פשוט ביותר ואף לא חשוב במיוחד, אבל למעשה השימוש במילה water מתאר את המעבר הגמור של הילד מעולם שבו צרכים ראשוניים של הילד מובעים במילה מיי ועולמו החדש, כאשר הוא מתעורר מתוך חלומותיו ומביע את צרכיו במילה water . לא מדובר כאן בשימוש במילה זו או אחרת, אלא בהוויה עמוקה וכוללת המתבטאת בשפה מסויימת מתוך עולם חוויות הקיים גם בחלומות, ועולם זה הפך לעולם חלומות באנגלית. השימוש בשפות האחרות, זאת אומרת עברית וערבית, לגבי אותו ילד הוא למעשה כבר פעולת תרגום של מציאות לשפת סימנים משנית.

ובכן ניתן לתאר את פעולת התרגום למעין נסיון לקשר בין עולם של "מיי" ובין עולם של water . תרגום הוא ביטוי של תגובות ראשוניות למצבים נפשיים או פיזיים בשפה שהיא מרוחקת יותר ממקור החוויות האלה. נשמע פשוט אבל אין זה כך. לא רק שאין זה עולם של אקוויוולנטיים בשתי שפות ובשתי תרבויות שונות, אלא גם אין המקור החווייתי אותו מקור. יש תגובה הוליסטית ראשונית ללשון, והתרגום הוא למעשה תהליך משני של עיבוד. בין הטקסט הראשוני לבין הטקסט המתורגם יש מרחק לשוני, תרבותי, פסיכולוגי וחווייתי. התרגום מאבד את הקשר הראשוני ההיולי לחומר המקורי.

האנקדוטה השנייה באה משיחה על כל התופעה של תרגום עם חברים במחלקה. וכאן אני

חייבת להודות לאילן רוזנברג, מרצה באוניברסיטת מישיגן, שהפנה את תשומת לבי לתופעה המעניינת הבאה. במהלך תרגומו של הספר יקיצות של אוליבר זקס מאנגלית לעברית, הוא נתקל בקשי הבא: חידוש לשוני שמקורי שנעשה על ידי אחת החולות במחלקה שבה טיפל זקס בחולי נפש. בקטע זה מתארת חולה את השפעה של מוסיקה עליה. היא במצב שהיא לגמרי משותקת וחסרת תנועה, אבל ברגע שמשמיעים לה מוסיקה, היא מתחילה להגיב, ולנוע לקצב המוסיקה ובתום צלילי המוסיקה חוזרת למצבה הקודם. וכנשאלה איך היא מתארת

את תגובתה למוסיקה, היא אמרה "and when I heard the music - I became unmusicked"

הפועל unmusicked הוא כמובן משחק מילים מדהים של מצב החולה sick וההשפעה של המוסיקה עליה. והיא משלבת את השתיים בצירוף unmusicked כאשר היא ממציאה חידוש לשוני מדהים ופואטי אך שקוף לחלוטין הבנויי על משחק הצלילים ומשמעויות. האתגר בתרגום המילה הזאת לעברית למעשה מייצג את הבעתיות שבתהליך התרגום, גם של תרגום של הומופונים וגם של חידושים לשוניים חד-פעמיים הקשורים לקונטקסט מסויים ובלעדי.

אין כל פלא שתחום התרגום הספרותי, בעיקר בתחום השירה, שייך לאותו תחום המטפל בשפה חריגה של אנשים הסובלים מהפרעות נורוליגיות שונות שיש להן השפעה חזקה על השימוש שלהם בשפה - שבמקרים רבים יש לכנותה exceptional language ולא regular language . גם להפרעות יש חוקיות מסויימת והבלשנים העוסקים במחקר בתחום זה עוקבים אחרי תופעות אלו.

וכאן אני מוצאת שיש טעם לטעון כמו שחוקר הספרות רפיטר טוען שבמקרים רבים אין לשון הספרות כלשון הרגילה המשמשת לצרכי תקשורת יום-יומיים, גם אם הגבולות בין שני סוגי הלשון האלה מטושטשים למדי )ריפאטר ואחרים(.

מה תעשה לא רק עם אליטרציות שאולי ניתנות לתרגום מבחינה תרגום התופעה או הצורה

של חזרה על צלילים, גם אם הצלילים אינם אותם צלילים שמצויינים במקור, אלא בתופעה של יצירה מקורית. התופעה הזאת מתקשרת לשפת הספרות כexceptional language ויצירת מילים וצירופים חדשים שאינם באינוונטור המסורתי של המילון שלנו אלא הם חידושים חד-פעמיים לצרכים אסתטיים, ויש להניח ששימושם הוא אכן חד-פעמי. איך ניתן לתרגם אותם?

השקפה זו מביאה גם לראיית פעולת התרגום של טקסט ספרותי כשונה במהותה מתרגום של טקסט רגיל. התחום התיאורטי שעוסק בפעולות לשון מיוחדות שבהן קיימות הפרעות ביצועיות, נקרא Exceptional Language and Linguistics .

פעולת התרגום נכללת בתחום המחקר הכללי הזה.

מה זה Exceptional Language and Linguistics ?

ריפטר - על תרגום

התרגום הספרותי שונה מתרגום במובנו הכולל מאותה סיבה ששימוש לשוני בספרות שונה משימוש בלשון לא ספרותי.

הספרות שונה מהם בתכונות הדיסקרסיביות )למשל הבחירה הלקסיקלית נעשית לא רק מתוך שיקולים סמנטיים אלא גם משיקולים מורפופונימיים(. ועוד, בתחליף של סמיוסיס במקום ממסיס.

ושלישית על ידי הטקסטואליות שמשלבת את המרכיבים הסמנטיים של הרצף הוורבאלי -

שמבחינה תאורטית הם פתוחים למערכת סמיוטית סגורה וסופית - דבר שאינו מתגלה לקורא עד הוא מבין את הקשר בין הטקסט והאינטרטקסט. רק אז, המשמעות המיוחדת של מילים, צירופים ומשפטים המרכיבים את הטקסט, מקבלים פונקציות חדשות בסכימה הכללית.

תרגום ספרותי חייב לשקף או לחקות את ההבדלים וההבחנות האלה. ראשית, התרגום חייב להחיל את תהליך הסמיוטיזציה על צורות וצלילי כשם שעשה המקור, אבל במערכת לשוניח שונה )זה יכול להיות די פשוט - אליטרציה אקוויוולנטית, למשל, דורשת אך ורק חזרה על צלילים, אבל לאו דווקא על אותם שהיו בטקסט המקורי(.

שנית - תרגום ספרותי צריך לכלול גם את המשמעות וגם את הסיגניפיקציה. הטקסט הספרותי מחייב פענוח כפול - ברמת המערכת וברמת המרכיבים של המערכת. התרגום חייב להביא את הקורא לביצוע הפענוח הכפול גם כן.

מעבר לתרגום

ג'ורג' סטיינר - אחרי בבל

המבנים שפעולת התרגום חלה עליהם קיימים ברובד עמוק יותר ממבנה השטח.

חקר התרגום משליך אור על האינטראקציה בין שפות וקוגניציה בדרך שנותנת אפשרות לגישה חדשה להיפותזה של וררף-ספיר המעמידה את האינטרקאקציה בין במנה של שפה והנוהגים הקוגניטיביים של דובריה.

קיימות מספר דרישות חשובות ליצירת קומוניקציה בין מערכת לשונית אחת לשנייה דרך פעולת התרגום ובמקרים רבים אין הדבר ניתן לביצוע מושלם. מצד אחד, על המתרגם להעביר את המסר המקורי בנאמנות הרבה ביותר, גם מבחינת תוכן וגם מבחינת צורה, ומצד שני על המתרגם ליצור טקסט שיהיה נגיש ומובן לקורא. התוצר חייב לשקף בו זמנית את הייחודיות של הטקסט המקורי וליצור פעולת דיבור חדשה ובלתי תלוייה.הנסיון לגשר בין שתי מטרות נבדלות אלה יוצר מתח תמידי. בספרו "מעבר לתרגום" טוען הבלשן וחוקר הספרות פיטר בקר שכל פעולת תרגום מהווה עיוות והפעלת אלימות על טקסט. אין מעשה התרגום, כותב בקר, אלא התחלת התהליך המוביל להבנה מלאה של הטקסט . בכל מקרה אין התרגום אקט נייטרלי וסתמי.

ניתוח הדברים בהרצאה זו יתמקד בתחום תרגום המטפורה, כאשר שפת המקור היא עברית ושפת היעד היא אנגלית. יובאו מספר דוגמאות מיצירות שירה ופרוזה עברית ומספר בעיות העומדות בפני מתרגמי יצירות ספרותיות. המטפורות עצמן הן מתחום הExceptional Language

שלא רק קיים בלשון ספרותית אלא הוא חלק משפת הדיבור היום-יומית. מכך שעלינו להתייחס לקונטיניואום הלשוני.תרבותי של שפה מסויימת - מהשגרתי ועד הספרותי, מהחדש ועד המצוי והמשומש עד זרה. ובזה להתנגד לתרגום בדרכים שיעלו שאלות מעניינות. אני אתייחס לפערים לשוניים שמעקבותים הפרטים הלקסיקליים או הביטויים האידיומטיים אינם ניתנים לתרגום, לקראת אלה שאנו קוראים להם מקרים של חסר תרבותי הגורמים לקשיים רבים במלאכת התרגום.

דוגמה מהעברית: שיר של יהודה קרני

שיקולים של בחירה לקסיקלית: "הוא קרן אור" שניתן לתרגום אותו כ he is a ray of light בתרגום הליטרלי, he is a ray of sunshine. כדי שיהיה קריא וטבעי יותר באנגלית. ההבדל

המרכיב הלשוני השני שכדאי להתייחס אליו הוא מרכיב דקדוקי - המילה "קרן" היא שם בנקבה. מכיוון שאין ציון מין פורמלי בשמות באנגלית, הרי לא ניתן לתרגם את ציון המין בעברית לאנגלית. זה מקרה שמרכיב לשוני בשפה אחת קיים ובשפה השנייה הוא אינו קיים - יש כאן חסר, ואין דרך להביא משהו אקוויוולניטי. במקרה שלנו השימוש המטפורי ב"הוא קרן אור" - בעברית יש שינו של מין מזכר - הוא למרכיב השני "קרן אור" כאשר אין התאמה בין מציין המין בשני החלקים של המטפורה. השאלה היא - האם בדרך כלשהי נגרם איזה עוול לטקסט המקורי כאשר הטקסט המתורגם אינו משקף את שוני המינים בצירוף המטפורי?

אם להסתכל בתוכן, הרי נגיע למסקנה שגם אם התרגום אינו משקף מציאות לשונית זו, הרי במשמעותו הקומוניקטיבית של הטקסט, לא נגרם נזק רב, אם בכלל, בייחוד מנקודת מבט של קהל היעד שאינו מודע למרכיב לשוני זה. למרות זאת, אין לנו דרך למדוד איך הקורא או השומע הנמען הילידי קולט את העובדה שאין התאמה במין בין הנושא ובין המטפורה הבאה לתאר אותו.

תרגום אם זה יכול למצוא אקוויוולנט של מרכיב פורמלי לשוני בהמרת הקטגוריה המבנית שממנה נבחר הפריט לתרגום. אביא דוגמה מתרגום מקבוצת הכינוי האישי לתרגום מקבוצת השמות, כאשר הכינוי it בהקשרים מסויימים יתורגם כ"בן אדם".

לדוגמה, במשלב הדיבור של נוער באנגלית ניתן לומר he is an it . המשמעות היא שהוא לא בן אדם. הוא ממש חיה.

הדבר קורה בתכיפות רבה יותר כאשר הפריט הבעייתי הוא דו משמעי בשפת המקור, ויש צורך לבחירה במשמעות אחת מסויימת בשפת היעד.

מלוא חופניים רוח